בשנת 1935 פרסם לאו שה סיפור קצר ונוגע ללב על קורותיו של שומר-ראש לשעבר שלאחר קריסת השיטה הקיסרית בסין חדל מלעסוק בלחימה ובמקום פתח פונדק. דרך הסיפור, לאו שה מתאבל על שיטות לחימה מסורתיות שלא מצאו מקום בעולם החדש אליו סין נכנסה בראשית המאה ה-20.

אחת מצורות התרגול הפופולאריות בצ'י-גונג נקראת "משחק חמש החיות" והיא מתורגלת בסין ובמערב. במהלכה, המתרגל מגלם בגופו את העגור, הדב, הקוף, הצבי והטיגריס. אך מהי המשמעות הסמלית של כל חיה וכיצד תרגולה יכול לתרום לטיפוח הגוף והנפש?

כיצד המפלגה הקומוניסטית הסינית המציאה את הצ'י-גונג

אחד המיתוסים הנפוצים ביותר לגבי מקור אומנויות הלחימה הסיניות מייחסן לנזיר ההודי בודהידהרמה שהגיע לסין בסביבות המאה החמישית לספירה. אולם, המחקר המודרני מראה שהקשר בין אומנויות הלחימה הסיניות ובודהידהרמה חלש הרבה יותר משמקובל לחשוב. מאמר ראשון בסדרת מנפצי המיתוסים.

בראשית המאה ה-20, כאשר כוחות שיטור וצבא גימדו את הצורך בתרגולי לחימה, מספר מורים החלו לשווק את אומנויות הלחימה כאומנויות בריאות. כיצד הם עשו זאת? להלן דוגמה אחת.

כפי שנמסרו על ידי יאנג צ‘נג-פו (1936-1883) ונכתבו על-ידי צ‘ן ווי-מינג (1958-1881).